Posts Tagged ‘פרסומות’

לנעול את התשדיר ולזרוק את המפתח

דצמבר 8, 2008

המקום: חדר הישיבות עם הכיסאות הלא כל כך נוחים במשרד הפרסום, שולחן זכוכית שבמקרי חירום ניתן לחתוך עליו ורידים

מנהל הקריאייטיב במכנסי חאקי, ג'ל וחיוך מזוייף מתמיד מציג ללקוח את הקריאייטיב

"עלינו על כיוון מנצח, יש רעיון פצצה שעונה גם על המשפחתיות וגם על הביתיות שיש לנו בבריף"

את הבריף של הפרסומת החדשה של מגה קראנו מבעד לתשדיר המגוחך. אבל היה לנו קצת קשה להאמין שהורי הילדה בחרו במנהל סניף מגה לתפקיד מחזיק מפתחות. 

ביתיות? משפחתיות? חום?

בסופר מרקט?

הסיבות לבחור ברשת שיווק הן נוחות, מחיר, איכות ושירות. כל מה שמעבר לכך זו הזיה של לקוח שמאוהב במוצר שלו ובמשרד פרסום שהדרך היעילה ביותר שעלה עליה כדי למצוץ ללקוח את הכסף היא חנופה. סניף מגה הוא הדבר הרחוק ביותר מהמכולת של משה/יצחק/אבי – וטוב שכך.

במכולת לא היה כלום, אולי לחמניה ושוקו אם הגעת ממש מוקדם בבוקר. בעיר אנחנו לא מחפשים חום ואהבה אלא יעילות: מקום נקי, סטרילי, עם מוצרים טריים שאפשר לרדת אליו בלי להתאפר/להתסרק/להתלבש. הקופאיות הן לא חברות שלנו, המנהל לא מסתחבק איתנו, אם זה מה היינו מחפשים בחיים היינו גרים בקיבוץ.  

טוב, את האסטרטגיה כתשנו, עכשיו תור התסריט:

טוויסט בפרסומת זה נהדר. אבל צריך שיהיה טוויסט אמיתי שמבוסס על אינסייט כלשהו. כשירות למשרדי הפרסום ולציבור אנחנו מציגים פרסומת מבריקה ומרגשת עם טוויסט חכם לאתר חיפוש העבודה מונסטר.קום.

מודעות פרסומת

איפה האמא של הילד הזה?

דצמבר 5, 2008

פיסת נוסטלגיה.

איפה, איפה הימים בהם בשישי אחר הצהריים, כשהחשיך, הצטופפנו על ספה ירוקה לצפות בסרט הערבי השבועי בערוץ אחד. זוכרים? אולי אתם לא,  אבל בלפמ (לשכת הפרסום הממשלתית) זוכרים ומתגעגעים. ולכן, הם בחרו בסרט ערבי כעולם התוכן לפרסומות לזהירות בדרכים. אנחנו כמובן מתייחסים למשחק האמין והמאופק, לניואנסים הדקים, לצילום השרוף ובעיקר,  לבימוי האותנטי ומלא ההשראה. כמו בסרט המצרי של יום שישי, כל יום חלום מסתיים בצרחות (יא בינתי, יא באבא, יא בינתי, יא סבתא, יא בינתי). 

האסטרטגיה שמנחה את התשדירים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא הפחדה. אבל הפחדה לא עובדת, משום שהיא מפעילה אוטומטית את המתג ששולח אותנו לגיל ההתבגרות לעשות דווקא (ראו ערך הפרסומת הרשות למלחמה בסמים שהראתה באנג מבקבוק של תינוק וסיפקה רעיון למלאכת יד לעוד הורים בוגרי הודו). הפחדה וולגרית נוסח לפמ מרחיקה אותנו מהמסר של הפרסומת ולא מאפשרת לעבד אותו רגשית. כל מה שאנחנו רצינו לעשות בסוף הפרסומת זה לחבק את הנער ששתה, את האמא הלא אחראית שהבן שלה נפצע, ובעיקר, לסדר לסבתא, שבסך הכל צלעה לעבר הכביש במעבר חציה מסומן, פיליפינית צמודה.

הסיסמה  בחרוזים (גם יום חלום יכול להסתיים באסון) נלקחה מתור הזהב של הערוץ הראשון לצד להיטים כמו "מעדן חלב בעונג רב", "כל אשה לוקחת אמה כל אשה יודעת למה" וכמובן הלהיט של כל הזמנים…." אמא אמא טוב שבאת, אבא מטגן על המחבת בשר מן המקפיא- עגל רך עגל רך"…כמי שנאלצים לצפות בפרסומות כאלה, אנו חשים שסיסמה דוגמת "גם סיוט יכול להגמר" רלוונטית יותר.

… And the Oscar goes to

נובמבר 26, 2008

אנו שמחים לבשר על קטגוריה חדשה באתר לציון דברים שהעליבו אותנו כצרכנים וכבני אדם – הזכורות והעלובות.

התלוי הראשון על עמוד הקלון הוא משרד הפרסום ענבר-מרחב- שקד. לא די שהם מציקים לנו כבר שנה עם מיקי בוגנים שמסרב להכבות, הם גייסו כפרזנטור את השרלטן/רמאי אורן זריף עם הקריאייטיב האינפנטילי המתבסס על משחק מילים אידיוטי של אור/מואר/אנרגיות.

כזה פוק מסריח מזמן לא הרחנו.