Posts Tagged ‘הזכורות והעלובות’

And the oscar goes to 2

דצמבר 10, 2008

לא ידידה, ידידה?השבוע זוכה הפרסומת לשמן קנולה עץ הזית של משרד הפרסום יהושע/TBWA במקום הראשון בקטגוריית הזכורות והעלובות. אבל אולי בעצם, הפרס מגיע לבצפר ולתרצה גרנות שנושאים באחריות שילוחית. 

זמן מסך יקר בוזבז על משחקי אינטונציה חסרי פואנטה, לא מצחיקים, לא שנונים ובעיקר, לא מסבירים מדוע לקנות שמן קנולה במלעיל או במלרע. אמנם אין לנו גלאי עדתי, אבל לנו כל הסועדים נראו ווזוזים והמפרום בכלל נרכש בסופר וחומם במיקרו. אבל האותנטיות של מפרום במשפחה פולנית מחווירה לעומת המבוכה המעושה והבלתי טבעית של זוג בגילאי הארבעים שנבוכים מפגישה עם ההורים. מופרכות הסיטואציה אכן מתאימה לכתיבה של ילד שאך עתה השתחרר מהצבא, הלך ללמוד קופירייטינג (כי זה לא מגניב, זה מגניב!), יצא עם ארגז כלים צהוב שמכיל רק חידודי לשון עבשים, צרור ניבים ופתגמים, פרובוקציות זולות והיעדר חשיבה אסטרטגית וקונספטואלית.  

לא פולניה, פולניה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זאת בעיה מבנית עמוקה בשוק הפרסום בארץ: מרבית העוסקים בקופי נעדרים כל כישורים פשוט משום שאין להם מספיק השכלה. פרסום טוב זה לא גנבה זה שכל. שני שיעורים בשבוע המשתרעים בנוחיות על פני שמונה חודשים זה מצויין כדי להרגיע את ההורים שהילד עושה משהו עם החיים (ומענק השחרור), אבל מקצוע לא רוכשים בשש שעות שבועיות. כיצד אמור להתמודד ארט דיירקטור מתחיל שלמד ארבע שנים במוסד אקדמי אמיתי ומוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, לתקשר עם בוגר בית ספר לגנבה?

הגרוע מכל הוא שהלקוח הוא זה שמשלם במלוא מובן המילה את שכר הלימוד. אז הנה עצת חינם לקליינטים: אם מה שמציגים נראה קצת תמוה תשאלו מה תהיה הפרסומת הבאה? כיצד ממשיכים מכאן? בהיעדר תשובה, הסיקו מסקנות.