Posts Tagged ‘בחירות 2008’

No, we can't

נובמבר 26, 2008

בכל מקום רואים רק אובמה. כל הקמפיינים אובמה, כל המועמדים אובמה, כל הסיסמאות אובמה, כולם משתמשים בתקוה ושינוי וחזון, ורק אובמה אין. מרצ מביאים את היועצים של אובמה, ביבי מעתיק את המיתוג של אובמה וש"ס, שתמיד ידעו ללכת עד הסוף, פשוט גנבו את הסיסמה. 

בגילוי לב נאמר שאנחנו גם בעד אובמה, וגם בעד הקמפיין המבריק שלו. אבל במילותיו של הנשיא אובמה עצמו, חזיר עם אודם הוא עדיין חזיר.כדי למכור שינוי, תקווה וחזון צריך קודם מוצר עם שינוי, תקוה וחזון, לא מועמד מקריח מכריס וריאקציונר או רב סנילי מזוקן שהמצע שלו מבטיח חזרה לימי הביניים.

הראש היהודי הוא בהחלט פירמה מוצלחת ובצוות שליווה את אובמה לבית הלבן היתה נציגות מכובדת לבני עמנו. מה שיהודי ארה"ב הבינו ואנחנו טרם הפנמנו, הוא שהעם היהודי הוא לא עם יפה ולכן, מקומו מאחורי הקלעים. אחד הכללים הבסיסיים הוא שיופי מוכר: המוצר חייב להיראות טוב. אין ויכוח על כך שאובמה, אישתו וילדיו עוברים מסך. 

לנו, לעומת זאת, יש אף דומיננטי, נטייה להקרחה, נמיכות קומה ועוד כל מיני בעיות. לכן חלוקת התפקידים הטובה היא שה"גויישה פוינים" יהיו in front of the camera  ושהיהודים החכמים יתרכזו בכתיבת טקסטים. לתפוס את הזירה או לעלות על הבמה יכולים היהודים כאשר הכישורים הנדרשים הם למשל מוסיקה קלאסית, לה מקשיבים, כידוע, בעיניים עצומות.

אחוזי ההצבעה ההולכים ויורדים בארץ מעידים שהציבור מבין שהמוצר גם לא יפה וגם לא טעים.

OBIBI 

once you go black

once you go black

מודעות פרסומת

ספר החוקים לעיצוב פוליטי

נובמבר 23, 2008

עין אחת לעתיד ושנייה לעתיד הרחוק עונת הבחירות בפתח, ולכן, לטובת כל הארטים המתחילים שיצטרכו להתמודד עם עיצוב קמפיינים למפלגות, ריכזנו את הכללים המנחים המקובלים במחוזותינו:

1. אין עיצוב בפוליטיקה, ובעיקר אין קונספט, או במילים פשוטות אין רעיון. מדובר בתמונה+משפט. את הריקנות והרדידות שואבים מהמצע  של המפלגה או מהמועמדים.

2. חובה להשתמש בפונט נטוי, שכן ידוע שזו הדרך היחידה לבטא שעיטה אל עבר העתיד.

3. הקפידו על שימוש בסימני פיסוק מרובים ככל האפשר. סימן קריאה מומלץ בחום, 

4. פאלטת הצבעים: אדום 100m 100y, כחול 100c 100m. הנועזים שביניכם יוסיפו גם תכלת (ראו דוגמה מצורפת) חשוב מאוד שהציבור לא יוכל להבחין בין מפלגה למפלגה.

5. אלמנט גרפי מוביל בקמפיין: בקמפיין פוליטי, המיתוג, הקריאייטיב והקונספט -למעשה הקמפיין כולו – נשענים על יכולתכם להתבטא באמצעות אלמנט וקטורי בודד. ולכן, בחרו אותו בתשומת לב מרובה ובמקוריות. להלן שתי האופציות המותרות: קו ישר או סוווש עקום.

6. תמונה: על הדוגמה המצורפת כבר הכבירו במילים. כשאתם מנחים את הצלם, המאפר והמועמד ציינו את שנות השמונים כעולם התוכן המוביל, הווה אומר, תלתלים, גבות וסומק אדום. חובה להתלבש בכחול או בשחור (ככה משדרים סמכותיות ומנהיגות), חצי חיוך מזוייף ישדר נגישות.

7. הוראות לביצועיסט: רטש עד לקבלת מרקם של בובת פלסטיק, ומלא אחר הדיברה שניתנה לפירסומאיי ישראל במעמד הר סיני: אל תצרוב. 

8. רבותי, שם המשחק הוא יצירתיות. ניתן להוסיף הילה סביב ראשו וגופו של המועמד, להטות את הסיסמה בזווית של עשר מעלות (בשילוב עם אותיות מוטות תראו שלמועמד יש כוונות להגיע מאוד מאוד רחוק) וכמובן, כמה שיותר אפקטים פוטושופיים פשוטים כמו דרופ שדואו, בול אנד אמבוס, גלואו ועוד.

לסיכום, לא מחליפים חמור מנצח באמצע הדרך. אם זה מה שעשו עד היום, בכל קמפיין, עם כל מועמד, עם כל מפלגה ולכל אסטרטגיה, כנראה שזה מה שעובד. תמיד אומרים שהפירסומאים שקרנים, והנה, דווקא בפוליטיקה אנחנו מקפידים להראות את האמת: פוליטיקה זה דבר מכוער.