איפה האמא של הילד הזה?

דצמבר 5, 2008

פיסת נוסטלגיה.

איפה, איפה הימים בהם בשישי אחר הצהריים, כשהחשיך, הצטופפנו על ספה ירוקה לצפות בסרט הערבי השבועי בערוץ אחד. זוכרים? אולי אתם לא,  אבל בלפמ (לשכת הפרסום הממשלתית) זוכרים ומתגעגעים. ולכן, הם בחרו בסרט ערבי כעולם התוכן לפרסומות לזהירות בדרכים. אנחנו כמובן מתייחסים למשחק האמין והמאופק, לניואנסים הדקים, לצילום השרוף ובעיקר,  לבימוי האותנטי ומלא ההשראה. כמו בסרט המצרי של יום שישי, כל יום חלום מסתיים בצרחות (יא בינתי, יא באבא, יא בינתי, יא סבתא, יא בינתי). 

האסטרטגיה שמנחה את התשדירים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא הפחדה. אבל הפחדה לא עובדת, משום שהיא מפעילה אוטומטית את המתג ששולח אותנו לגיל ההתבגרות לעשות דווקא (ראו ערך הפרסומת הרשות למלחמה בסמים שהראתה באנג מבקבוק של תינוק וסיפקה רעיון למלאכת יד לעוד הורים בוגרי הודו). הפחדה וולגרית נוסח לפמ מרחיקה אותנו מהמסר של הפרסומת ולא מאפשרת לעבד אותו רגשית. כל מה שאנחנו רצינו לעשות בסוף הפרסומת זה לחבק את הנער ששתה, את האמא הלא אחראית שהבן שלה נפצע, ובעיקר, לסדר לסבתא, שבסך הכל צלעה לעבר הכביש במעבר חציה מסומן, פיליפינית צמודה.

הסיסמה  בחרוזים (גם יום חלום יכול להסתיים באסון) נלקחה מתור הזהב של הערוץ הראשון לצד להיטים כמו "מעדן חלב בעונג רב", "כל אשה לוקחת אמה כל אשה יודעת למה" וכמובן הלהיט של כל הזמנים…." אמא אמא טוב שבאת, אבא מטגן על המחבת בשר מן המקפיא- עגל רך עגל רך"…כמי שנאלצים לצפות בפרסומות כאלה, אנו חשים שסיסמה דוגמת "גם סיוט יכול להגמר" רלוונטית יותר.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “איפה האמא של הילד הזה?”

  1. אמיץ Says:

    ועוד תוספת לעניין התשדיר הנורא הזה: ואם נניח אדם נדרס בלי שקודם הוא השתובב עם משפחתו או נפגש עם אהובתו – אז האסון נורא פחות? למה זה נראה כמו פרסומת לשניצלים? ויש גם עוד אפשרות: זה בנו יכמו פרסומת לביטוח- ז'אנר מאוס . במובן הזה זה דווקא משרת מטרה מסוימת— ובונה נניח ניגוד בין אידיליה לאסון- ושגרה הרי לא מצטלמת טוב ממילא- אבל כאמור כל הז'אנר הזה מאוס- כי טקטיקת הפחדה לא עובדת.

  2. בועז Says:

    מילא להפחיד אותך מתאונות דרכים (רובן קורות, לא נעים לומר, לא בגללך, אלא בגלל נתונים משתנים של הדרך, המכונית, פיזור דעת מקרי, אדם שאיבד שליטה על הרכב ממול, בור בכביש, נער בן 18 שלקח לאבא שלו את האוטו וחתך פס לבן)

    אבל להפחיד אותך מ…גראס?

    בחייאת ראבאק.

  3. ישו הזומבי Says:

    הנה רעיון. אתם יודעים מה יעבוד בתור סלוגן?

    אם לא תשימו לב לכביש אולי תדרסו מישהו.
    זהו.

    זה לא עובד על מסוממים ונהגים עם הרבה עבירות,אבל זה יעבוד על הורים בורגנים בגילאי 30 שצופים בתוכניות לזומבים בערוצים המסחריים. אם תופסים עבריין מועד ומחטיפים לו מכות רצח זה אולי יעבוד עליו יותר טוב לפעם הבאה

  4. F (שם בדוי, שיער חלק) Says:

    מבלי להתייחס לקריאטיביות של הקמפיין, אני יכולה לומר דבר אחד לזכותו. דווקא הסיטואציה בה האדם לא באמת נפגע אלא כמעט (כמעט קטלני מאד) מסייעת לכך שלא נכבה את המתג בראש לשם התגוננות. הרי בסוף, הכמעט נדרס נשאר שלם.
    דווקא זה מאפשר הזדהות והשלכה על עצמי.

    מותר גם לפרגן? (בכפוף לזה שיש לי לא מעט ביקורת על האסטרטגיות שהרשות נוקטת בהן בד"כ…)


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: